מתוך "שיחות הלב"
"אָז אֹמַר לְבִתִּי: הַשִּׁפּוּר צָרִיךְ לְהַתְחִיל
מִכָּל עֲבוֹדָתֵךְ הָרוּחָנִית שֶׁמָּסַרְתִּי לָךְ כְּפִקָּדוֹן בְּיָדַיִךְ
מִידֵי שָׁמַיִם. בַּיּוֹם שֶׁתַּעֲשִׂי הַפִּקָּדוֹן, אַרְאֶה לָךְ אֶת הַדֶּרֶךְ
הַנְּכוֹנָה, וְלָכֵן הַכֹּל תָּלוּי בַּנּוֹכְחוּת שֶׁלָּךְ, בַּאֲנִי מַאֲמִינָה
בְּעַצְמִי, אֲנִי מְסֻגֶּלֶת. הַרְאִי לִי כֵּיצַד אַתְּ עוֹשָׂה שִׁנּוּי
רוּחָנִי, כֵּיצַד אַתְּ מַכְנִיסָה הַבַּיְתָה שִׂמְחָה, מְסַלֶּקֶת עַצְבוּת".
"תַּקְדִּישִׁי לָךְ זְמַן לְהִתְבּוֹדְדוּת וְשִׂיחָה
עִם "מַאֲמִינָה בְּעַצְמֵךְ". זֶה יוֹם שֶׁתַּעֲשִׂי בּוֹ הַכָּרָה
וְהֶכֵּרוּת עִם עַצְמֵךְ, וְאַתְּ תִּרְאִי נִפְלָאוֹת. בַּיּוֹם שֶׁתְּדַבְּרִי
אֶל עַצְמֵךְ, בַּהִתְבּוֹדְדוּת, תְּגַלִּי אוֹצָרוֹת מַמָּשׁ. "
"אָז
אֹמַר: מִכָּל דְּבָרַי שָׁמְעָה בִּתִּי שֶׁעָלֶיהָ לְהָכִין הֲכָנוֹת. אַתְּ
תָּכִינִי לְמַטָּה וַאֲנִי אָכִין לְמַעְלָה. כִּי גַּם לָלֶכֶת צָרִיךְ לִהְיוֹת
בֶּאֱמוּנָה חֲזָקָה, וּמַאֲמִינָה בְּעַצְמִי, שֶׁחָלִילָה לֹא תִּשָּׁבְרִי
מִמִּלָּה אַחַת, כִּי כָּל מִלָּה שׁוֹבֶרֶת אֶת נִשְׁמָתֵךְ, אָמֵן וְאָמֵן."
"אַתְּ תִּבְנִי אֶת עַצְמֵךְ וּתְגַלִּי עַד כַּמָּה
יְכוֹלוֹת נָתַן לָךְ הַבּוֹרֵא לִשְׂרֹד כָּל כְּאֵב וּלְהַמְשִׁיךְ לְטַפֵּס
לְמַעְלָה וּלְהַאֲמִין בְּעַצְמֵךְ "
"וְאַתְּ
בְּכָל יוֹם בּוֹנָה אֶת עַצְמֵךְ לַהֲבָנוֹת בְּתוֹבָנוֹת וְיוֹצֶרֶת לָךְ מָקוֹם
בָּטוּחַ, מְעֵין 'גַּן פְּנִימִי' לְעַצְמֵךְ. וְהַיּוֹם אַתְּ בְּמוּדָעוּת
עֶלְיוֹנָה שֶׁעִקַּר עֲבוֹדָתֵךְ הִיא לְהַפְסִיק לְפַחֵד וּבְעִקָּר לְהַאֲמִין
בְּמָה שֶׁאַתְּ יְכוֹלָה וּבְמָה שֶׁאַתְּ מְסֻגֶּלֶת."
|