מתוך "שיחות הלב"
"שׁוֹאֲלִים
אוֹתִי: מָה הַדָּבָר הֲכִי טוֹב שֶׁקָּרָה לָךְ, וּמִיָּד אֲנִי מְשִׁיבָה
וְאוֹמֶרֶת: הִשְׁתַּחְרְרָה הַמּוּעָקָה, הַתְּקִיעוּת הַפְּנִימִית, וְיוֹצֵאת
מִמֶּנִּי בְּכָל יוֹם הַשִּׂמְחָה, כִּי הִפְסַקְתִּי לְפַחֵד, אֲנִי יוֹדַעַת
מָה אֲנִי רוֹצָה. תָּמִיד יָדַעְתִּי מָה אֲנִי רוֹצָה, אַךְ הָיִיתִי צְרִיכָה
לְחַפֵּשׂ אֶת הַבַּיִת שֶׁלִּי שֶׁזֶּה תּוֹרַת כְּבוֹד הַצַּדִּיק.
".
"וּבְוַדַּאי שֶׁלָּמַדְתִּי שֶׁכָּל הַטְּרָחוֹת
וְהַיְּגִיעוֹת שֶׁעָבַרְתִּי זֶה לְהַגִּיעַ לַיּוֹם שֶׁאֶפְשָׁר לְקַבֵּל
הֲבָנוֹת לְתַקֵּן הַמֹּחַ, הַמַּחֲשָׁבוֹת, וְלַחֲזֹר לִהְיוֹת בְּשִׂמְחָה. כִּי
אַחַד הַדְּבָרִים שֶׁאֲנִי חוֹזֶרֶת לְאָחוֹר וּמְחַפֶּשֶׂת בְּחַיַּי בֶּעָבָר
נִקְרֵאת שְׂמֵחָה וּמְאֻשֶּׁרֶת, וְלֹא הָיָה הַדָּבָר בְּיָדִי. "
"וּדְעִי שֶׁנִּפְתְּחוּ עֲבוּרֵךְ הַשְּׁעָרִים
וְתִהְיֶה עוֹד שִׂמְחָה בְּלִבֵּךְ "
"וּבָאתִי הַיּוֹם לִדְלוֹת וּלְגַלּוֹת הַסּוֹדוֹת
הָעֶלְיוֹנִים בָּאתִי לְקַבֵּל מְעַט אוֹר, וּבְעִקָּר לְחַזֵּק אֶת נִשְׁמָתִי
הָעֲיֵפָה שֶׁבְּכָל יוֹם מְחַפֶּשֶׂת וּמִשְׁתּוֹקֶקֶת לִהְיוֹת בְּשִׂמְחָה. .
"וְאַתְּ בִּתִּי, הָפַכְתְּ לִהְיוֹת שְׂמֵחָה
בְּחֶלְקֵךְ, וְהֵבַנְתְּ שֶׁגַּם מָה שֶׁעָבַרְתְּ הוּא בִּבְחִינַת שָׁנִים
וְהַמְתָּקַת שָׁנִים "
|