מחשבה הכרתית
לקט שיעורים |  יצחק ישראל שמרון
נִקּוּי הַכְּלִי
תּוֹרָה פט'

וְאֵ
ין הַדָּבָר בָּא לְבַשֵּׂר עַל
מִקְרֶה כִּי תְּחִלָּתוֹ שֶׁל הַנִּקּוּי הִיא בִּסְמִיכוּת לְחַג הַפֶּסַח, וְלָכֵן רָאוּי לוֹמַר: אֲנִי מַכְשִׁירָה אֶת הַכֵּלִים, וְהַכְשָׁרָתָם הִיא עַל-יְדֵי עֲבוֹדַת הַהִסְתַּכְּלוּת. וּמֻתָּר לוֹמַר גַּם: הַהִסְתַּכְּלוּת הִיא חֲשׁוּבָה בִּשְׁבִיל לְהַאֲמִין שֶׁכָּל הַעֲבוֹדָה שֶׁאָנוּ עוֹשִׂים הִיא לִדְבֹּק וּלְהַכִּיר בַּמַּאֲמִינָה בְּעַצְמִי. וְרָאוּי לָכֵן שֶׁבַּתְּחִלָּה נִמְצָא נְקֻדּוֹת טוֹבוֹת בְּתוֹכֵנוּ, הֵן יַעַזְרוּ לָנוּ בַּאֲחִיזַת הָאוֹר וְקַבָּלַת הַתֹּכֶן שֶׁמִּמֶּנּוּ הָאָדָם מְגַלֶּה אֶת בְּרִיאָתוֹ הָאֵינְסוֹפִית שֶׁל הַבּוֹרֵא.
וְאָז נִגַּשׁ אֶל הַכְשָׁרַת הַכֵּלִים, הוֹצָאַת הַמְּיֻתָּר, שֶׁנִּקְרָא חָמֵץ, לָכֵן עוֹשִׂים עֲבוֹדָה פְּנִימִית לְנַקּוֹת אֶת הֶחָמֵץ מִתּוֹכֵנוּ.
וּמִיָּד נֹאמַר מִתּוֹךְ הַכֵּלִים: מַהוּ הַכְּלִי שֶׁמַּתְחִילִים לְהַכְשִׁיר וּלְתַקֵּן?
נֹאמַר: הַדִּבּוּר.
וּתְחִלָּה לִהְיוֹת בְּבִינָה, הֲרֵי הִתְפַּיַּסְתִּי עִם הָרָצוֹן שֶׁלִּי הַפְּנִימִי. נָכוֹן, צָרִיךְ לְפַיֵּס גַּם אֶת הָרָצוֹן. לָמָּה? לֹא כָּל מָה שֶׁעוֹשִׂים זֶה נָכוֹן לָרָצוֹן, וְהַרְבֵּה מֵחַיֵּינוּ זֶה בְּנִגּוּד לָרָצוֹן. אִם יֵשׁ מַאֲבָק בֵּין הָרָצוֹן לְבֵין הַהִתְקַיְּמוּת שֶׁאָנוּ מִתְקַיְּמִים וּמַכְתִּיבִים לָרָצוֹן מְצִיאוּת, הָאִם הַדָּבָר נִקְרָא תִּקּוּן?
נֹאמַר: מְתַקְּנִים אֶת הַדִּבּוּר, מַכְשִׁירִים הַכְשָׁרָה רִאשׁוֹנָה אֶת הַמַּחֲשָׁבוֹת, כִּי אוֹמְרִים: הַמַּחֲשָׁבָה בַּדִּבּוּר וְאַחַר כָּךְ הַדִּבּוּר דֶּרֶךְ הַפֶּה.
תְּחִלָּתָהּ שֶׁל מַחֲשָׁבָה הַכָּרָתִית הִיא לְהַכִּיר בַּהַכָּרָה אֶת כָּל הַמַּחֲשָׁבוֹת, וְלָכֵן אָנוּ עוֹשִׂים תַּהֲלִיךְ שֶׁל נִקָּיוֹן, הִסְתַּכְּלוּת, הֲבָנָה, מַאֲמִינָה בְּעַצְמִי לְהִתְגַּלּוּת הַתֹּכֶן.
וּבְוַדַּאי הַתִּקּוּן שֶׁאָנוּ מְתַקְּנִים הוּא מַשְׁפִּיעַ בְּהַשְׁפָּעָה, וְאָז מִתְפַּאֲרִים דְּבָרֵינוּ שֶׁאָנוּ אוֹמְרִים בִּפְנֵי אֲחֵרִים.
זֶה הַזְּמָן לְהַכְשִׁיר אֶת הַכֵּלִים. לָכֵן בַּחַג נֹאמַר: יָצָאתִי אֶל חֵרוּת מִשִּׁעְבּוּד שֶׁהִשְׁתַּעְבַּדְתִּי לְכָל הַמְּיֻתָּר, הָעֹמֶס. לָכֵן מַרְגִּישִׁים הֲקַלָּה וּמַמְשִׁיכִים לַעֲשׂוֹת עֲבוֹדָה פְּנִימִית עַד הַהַשְׁפָּעָה הַבָּאָה, אָמֵן וְאָמֵן!

ג' הַכֵּלִים לַעֲבוֹדָה רוּחָנִית: זְרִיעָה, הֵרָיוֹן, לֵדָה

תּוֹרָה קא'

לָמַדְתִּי לְהַאֲמִין לְהִתְקָרֵב לְעַצְמִי, וְעִקַּר הַהִתְקָרְבוּת אֶל עַצְמִי בַּיְּדִיעָה שֶׁעִקַּר הַמַּחֲשָׁבוֹת בּוֹנוֹת וּמְחַיּוֹת אֶת מְצִיאוּת חַיַּי. וּבָנִיתִי בְּתוֹךְ הַמַּחֲשָׁבָה כְּלִי הַמֵּכִין תַּעֲנוּג גָּדוֹל, וְקָרָאתִי לַתַּהֲלִיךְ הִתְפַּאֲרוּת, כְּגֹדֶל הַהִתְפַּאֲרוּת מֵהַהֶשֵּׂגִים שֶׁהִשַּׂגְתִּי בַּשִּׁנּוּי הָרוּחָנִי שֶׁמַּתְחִיל מִכְּתִיבָה שֶׁל שִׁעוּר זֶה הָעוֹמֵד לְפָנַי.
יָצָאתִי אֶל זְרִיעָה לְהַזְרִיעַ מַחֲשָׁבוֹת טוֹבוֹת, וְקָרָאתִי לָהֵן הִתְעוֹרְרוּת, לְהַזְרִיעַ בֶּאֱמוּנָה אֶת שֶׁעָתִיד וְנָכוֹן שֶׁבְּרָצוֹן הַהֵרָיוֹן יַגִּיעַ. וְאָסוּר שֶׁיִּהְיוּ מַחֲשָׁבוֹת שֶׁאֵין בָּהֶן הִתְעוֹרְרוּת. שָׁמַרְתִּי בְּכָל יוֹם מַחֲשָׁבוֹת טוֹבוֹת, וְרָשַׁמְתִּי אֶת כָּל הַמַּחֲשָׁבוֹת בִּשְׁבִיל הַהַפְרָדָה בֵּין מֻתָּר לִמְיֻתָּר.
וְכַאֲשֶׁר מַחֲשָׁבָה בּוֹנָה וְיוֹצֶרֶת מְצִיאוּת, יֵשׁ רָצוֹן שֶׁנּוֹלָד. וְהָרָצוֹן מַתְחִיל בְּהֵרָיוֹן שֶׁמִּמֶּנּוּ מִתְהַוֶּה וְגָדֵל הָרָצוֹן, וְלָכֵן בִּתְקוּפַת הַהֵרָיוֹן צָרִיךְ לִרְצוֹת אֶת הָרָצוֹן וְלָנוּחַ הַרְבֵּה. וְהָרָצוֹן כַּעֲשִׂיַּת מִצְוָה, כִּי הַמִּצְוָה שֶׁאֲנִי מַכִּיר אֶת פְּנִימִיּוּתִי וּמִדּוֹת פְּנִימִיּוּת נִשְׁמָתִי. וְיֵשׁ צִפִּיָּה גְּדוֹלָה לְיוֹם מִמּוּשׁ הָרָצוֹן שֶׁנִּקְרָא לֵדָה. וְהַלֵּדָה הִיא מְעוֹרֶרֶת הַשְׁפָּעָה כְּקִיּוּם מִצְוָה, וְתָמִיד נֹאמַר שֶׁנָּגַעְתִּי בָּרָצוֹן, נָגַעְתִּי בַּהַשְׁפָּעָה הַמִּתְעוֹרֶרֶת וּמְחַיָּה חַיִּים בְּכָל הָעוֹלָמוֹת.
וּבְכָל יוֹם אֶשְׁאַל מָה שְׁלוֹמִי כְּחֵלֶק מִתּוֹךְ הַהִתְפַּאֲרוּת שֶׁאֲנִי מִתְפָּאֵר, מִתְפָּאֶרֶת, מִתְפַּאֲרִים, כֻּלָּנוּ נֹאמַר, בְּנִשְׁמָתֵנוּ. לָכֵן נֹאמַר: נְשָׁמָה נִקְרֵאת כָּבוֹד כִּי הִיא מְבִיאָה כָּבוֹד, וּבִשְׁבִיל הַכָּבוֹד צָרִיךְ הַרְבֵּה רַחֲמִים. רַחֲמִים עַל עַצְמֵנוּ וּבְעִקָּר לְעוֹרֵר רַחֲמִים אֵצֶל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא.
וְאִם נַעֲשֶׂה מַעֲשִׂים טוֹבִים מִתּוֹךְ לְהַשְׁפִּיעַ, נַמְשִׁיךְ הִתְעוֹרְרוּת שֶׁל מַעְלָה וְתָמִיד נֹאמַר: צָרִיךְ לְקַיֵּם וּלְהָקִים מַחֲשָׁבוֹת טוֹבוֹת וּלְסַלֵּק מַחֲשָׁבוֹת שֶׁאֵין בָּהֶן הַשְׁפָּעָה.
וְכָל תַּהֲלִיךְ רוּחָנִי יֵשׁ בּוֹ זְרִיעָה, הֵרָיוֹן וְלֵדָה.
כָּל מִפְגָּשׁ בַּזּוּגִיּוּת יֵשׁ בּוֹ זְרִיעָה, אַהֲבָה, הֵרָיוֹן, הִתְאַהֲבוּת וְלֵדָה, גֶּבֶר וְאִשָּׁה, זִוּוּג תַּחְתּוֹן וְעֶלְיוֹן.
צָרִיךְ לְחַפֵּשׂ בְּכָל תַּהֲלִיךְ אֶת הָרָצוֹן לְהַזְרִיעַ, אֶת הָרָצוֹן לְהַשְׁפִּיעַ הֵרָיוֹן וְאֶת הָרָצוֹן לְלֵדָה, הִתְפַּאֲרוּת. וְאָז נֹאמַר: כָּל תַּהֲלִיךְ מַצְמִיחַ אֶת הַתַּהֲלִיךְ הַבָּא, וְכָל תַּהֲלִיךְ מַכִּיר לָנוּ תַּהֲלִיךְ שֶׁל זְרִיעָה, הֵרָיוֹן וְלֵדָה.
וְלָכֵן נֹאמַר: הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַזְרִיעַ בְּתוֹכֵנוּ הִתְעוֹרְרוּת וּמְקַיֵּם בָּנוּ הֵרָיוֹן וּמַשְׁפִּיעַ בָּנוּ לֵדָה, שֶׁנִּהְיֶה מְסֻגָּלִים בְּכָל יוֹם לְהִוָּלֵד מַמָּשׁ מֵחָדָשׁ.
לָכֵן כָּל יוֹם הוּא לֵדָה שֶׁל הִתְחַדְּשׁוּת עַד יוֹם הַמָּחָר, אָמֵן וְאָמֵן!

הַנְּשָׁמָה
תּוֹרָה קה'

בְּכָל בֹּקֶר עֵינַי מַבִּיטוֹת וּשְׂפָתַי לוֹחֲשׁוֹת: אֱלֹהַי, נְשָׁמָה שֶׁנָּתַתָּ בִּי טְהוֹרָה. מֵהַיּוֹם אֲנִי לוֹמֵד מַהוּ תַּהֲלִיךְ הַזִּכּוּךְ בְּתַהֲלִיכֵי הִתְפַּתְחוּת פְּנִים רְצוֹן הַנְּשָׁמָה.
וְדִמְיַנְתִּי אֶת פְּנִים הַנְּשָׁמָה כְּחֶדֶר גָּדוֹל עָמוּס מְטַלְטְלֵי עָבָר וְהוֹוֶה.
וְעָלַי לִלְמֹד לִפְתֹּחַ בְּכָל יוֹם אֶת הָרָצוֹן, לְנַקּוֹת וּלְבָרֵר מָה נָכוֹן לִי בְּדַרְכִּי וּבְלִמּוּד הָאֵינְסוֹף רוּחָנִי.
וְכַאֲשֶׁר אֲנִי אֶעֱמֹד בְּדַרְכִּי בְּתַהֲלִיכִים שֶׁיַּשְׁפִּיעוּ עַל נִשְׁמָתִי, אֲנִי אֹמַר: אֲנִי בּוֹרֵר בֵּין הַטּוֹב לָרַע, בֵּין הָעִקָּר לַטָּפֵל, בֵּין מֻתָּר וּמְיֻתָּר, וַאֲנִי מְזַכֵּךְ אֶת הַנִּכְנָס בַּחֲדַר הַנְּשָׁמָה. תְּחִלָּתוֹ שֶׁל הַתַּהֲלִיךְ – תְּפַנֶּה מָקוֹם וּתְקַבֵּל.
פִּנּוּי כָּל הַחֶדֶר שֶׁנִּקְרָא נְשָׁמָה.
לָכֵן לָמַדְנוּ שֶׁהַבִּינָה בְּתַפְקִידָהּ לְהָבִיא לְהִתְבּוֹנְנוּת פְּנִימִית וּלְנַקּוֹת אֶת הַחֶדֶר לְקַבָּלַת הַחָכְמָה, הַכֶּתֶר.
כַּאֲשֶׁר הַחֶדֶר עָמוּס בִּמְטַלְטְלִין רַבִּים, אֵין אֶפְשָׁרוּת לַצֶּקֶת אֶת הָרוּחָנִיּוּת אֶל כְּלִי הַנְּשָׁמָה, לִבְרֹר מָה נָכוֹן לִי בְּדַרְכִּי הָרוּחָנִית הַחֲדָשָׁה. בְּכָל תַּהֲלִיךְ אֲנִי לוֹמֵד לוֹמַר: מֻתָּר וּמְיֻתָּר. מִמָּחָר אֲנִי יוֹצֵא לְמַסָּע הַקְשָׁבָה אֶל נִשְׁמָתִי, וְהַקְשָׁבָה מַתְחִילָה דֶּרֶךְ: הַקָּשׁוּב לְלִבּוֹ יִמְצָא תְּשׁוּבוֹתָיו. כָּל הַתְּשׁוּבוֹת הֵן נִמְצָאוֹת בְּנִשְׁמָתִי, אַךְ הֵן הָיוּ מֻסְתָּרוֹת דֶּרֶךְ קִירוֹת הָרָצוֹן. וְכַאֲשֶׁר פָּתַחְתִּי אַרְבַּע דְּלָתוֹת כְּשֵׁם שֶׁהִמְלַכְתִּי אֶת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּכָל בֹּקֶר עַל אַרְבַּע רוּחוֹת שָׁמַיִם, אֲנִי נוֹתֵן לַכִּסּוּפִים לְהִכָּנֵס לְחַדְרֵי נִשְׁמָתִי. הַתַּהֲלִיךְ הָרִאשׁוֹן שֶׁאָנוּ פּוֹגְשִׁים בַּחֲדַר הַנְּשָׁמָה הוּא בְּנִקּוּי הַדִּמּוּי הָעַצְמִי: לְהוֹדוֹת עַל הַקַּיָּם, לְבָרֵךְ בַּמְּבֹרָךְ, לְהִתְקַדֵּשׁ וּלְהַלֵּל לַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ. וְהַיְּרִידָה לְשֵׁם עֲלִיָּה נִקְרֵאת: מִמַּעֲמַקִּים קְרָאתִיךָ, מִלְּשׁוֹן הָרָצוֹן לְהִתְחַבֵּר לָאוֹר הָאֵינְסוֹפִי.
לָמַדְתִּי שֶׁכָּל הַמַּחֲשָׁבוֹת אֲשֶׁר בִּשְׁלִיטָתִי בָּאוֹת מִמָּקוֹר שֶׁל פַּחַד אֶחָד – לְפַנּוֹת מָקוֹם לַחָכְמָה שֶׁבַּלֵּב. מַהִי חָכְמָה שֶׁל הַלֵּב שֶׁדַּרְכָּהּ נִתָּן לְהִתְחַבֵּר לַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ? זוֹהִי חָכְמָה שֶׁמִּתְחַבֶּרֶת כֻּלָּהּ לְטוֹב וּלְרָצוֹן לַעֲזֹר לָאַחֵר. הִיא לֹא דּוֹרֶשֶׁת תְּשׁוּבוֹת בְּמָקוֹם שֶׁבּוֹ הָאֱמוּנָה תִּכָּנֵס, כִּי הָאֱמוּנָה כְּהַגְדָּרָתָהּ לְהַאֲמִין גַּם בְּלִי לִרְאוֹת הֶסְתֵּר פָּנִים, וְלָדַעַת שֶׁהַשְׁגָּחָתוֹ שֶׁל הַבּוֹרֵא הִיא בְּדַרְכֵּנוּ.
לָכֵן כָּל דֶּרֶךְ שֶׁבָּהּ אֲנִי מְנַקֶּה אֶת חֲדַר הַנְּשָׁמָה נִקְרֵאת תַּהֲלִיךְ, אֲנִי מְנַקֶּה מֵאַיִן.
אַיִן זֶה בִּטּוּל עַצְמִי לִמְשֹׁךְ אֶת הַקְּדֻשָּׁה. חֲדַר הַנְּשָׁמָה זֶהוּ הַמָּקוֹם שֶׁמִּמֶּנּוּ מִתְחַבְּרִים כִּסּוּפֵי הָרָצוֹן לַתַּכְלִית.
מִמָּחָר אֲנִי מְפַנֶּה אֶת הַמָּקוֹם לְהִתְפַּשְׁטוּת הַחָכְמָה, וְהַכֹּל פּוֹעֵל עַל-פִּי רָצוֹן, מַחֲשָׁבָה וּמַעֲשֶׂה:
רָצוֹן לִבְנוֹת בַּיִת.
מַחֲשָׁבָה לְתַכְנֵן אֶת הַבַּיִת.
וְהַמַּעֲשֶׂה לִבְנוֹת אֶת הַבַּיִת.
אָז הָרָצוֹן שֶׁלָּנוּ לְהַכִּיר אֶת הַנְּשָׁמָה.
הַמַּחֲשָׁבָה לִבְרֹר, לְנַקּוֹת וּלְזַכֵּךְ אֶת כָּל מָה שֶׁנִּכְנָס.
הַמַּעֲשֶׂה הוּא לְהִתְחַבֵּר אֶל פְּנִים רְצוֹן הַתַּכְלִית.
לָכֵן אוֹמְרִים בְּכָל יוֹם: מוֹדֶה אֲנִי לְפָנֶיךָ, וּבַמּוֹדֶה אֲנִי מְבָרֵךְ בִּתְפִלָּתִי: בָּרָאתָ, נָפַחְתָּ בְּקִרְבִּי, וְלָכֵן הַלְּלוּיָהּ עַל כָּל פְּעִימָה שֶׁבָּהּ אֲנִי מוֹדֶה וּמְשַׁמֵּר בְּקִרְבִּי לְהוֹדוֹת עַל הָאוֹר שֶׁנִּמְצָא בְּדַרְכִּי. אָמֵן כֵּן יְהִי רָצוֹן.