תּוֹרָה יב'
בְּתוֹךְ
הַחוֹמָה וּמִחוּץ הַחוֹמָה
יֵשׁ
בִּי הֲקָלָה, כָּךְ אָמַרְתִּי שֶׁהֵבַנְתִּי שֶׁאֲנִי רוֹצָה לִשְׁאֹף בְּכָל
כּוֹחִי לְשַׁבֵּר אֶת הַחוֹמוֹת שֶׁיִּסְּרוּ אוֹתִי.
הַיּוֹם אֲנִי יוֹדַעַת מָה
הֵם יִסּוּרֵי הַחוֹמוֹת שֶׁבָּנִיתִי לְשֵׁם הֲגָנָה מִסְּבִיבִי.
בְּדִיעֲבַד
אֲנִי מְבִינָה אֶת יִסּוּרֵי הַחוֹמָה:
לִהְיוֹת
שָׁנִים חֲבוּיָה בְּתוֹךְ עַצְמִי, לְדַבֵּר בְּלִי הַפְסָקָה, לְהוֹצִיא עַל
יְדֵי דִּבּוּר אֶת תִּסְכּוּלֵי הַיָּמִים וְהַצֹּרֶךְ בִּלְהַרְגִּישׁ אַהֲבָה.
כָּל
מִלָּה שֶׁעָבְרָה לְיָדִי יָצְרָה בְּתוֹכִי רַעַשׁ שֶׁל כְּאֵב כִּי
נִפְגַּעְתִּי מִכָּל מִלָּה.
אָז רָאִיתִי רַק בִּטְוַח הַחוֹמָה שֶׁבָּנִיתִי
וְלֹא מִחוּצָה לָהּ.
לֹא
בֶּאֱמֶת רָאִיתִי אֲנָשִׁים, לֹא בֶּאֱמֶת הִרְגַּשְׁתִּי רְגָשׁוֹת, לֹא
בֶּאֱמֶת הִצְלַחְתִּי לְהַבִּיעַ וְלֹא בֶּאֱמֶת הִתְרַגַּשְׁתִּי. יָדַעְתִּי
הַיּוֹם: עַל אַף מָה שֶׁיֵּשׁ לִי, אֵין לִי כְּלוּם.
קָרָאתִי
לְזֶה רֵיקָנוּת, אֲחֵרִים קָרְאוּ לְזֶה - יֵשׁ לָהּ הַכֹּל. וַאֲנִי קָרָאתִי
לְזֶה הַכֹּל שֶׁהוּא כְּלוּם מֵהַכֹּל.
כָּעַסְתִּי
בְּעִקָּר עַל עַצְמִי מֵהַתִּסְכּוּל שֶׁל עַצְמִי לְאָן אֲנִי מַמְשִׁיכָה, אָז
הָיִיתִי מְבַקֶּרֶת כָּל מָה שֶׁזָּז סָבִיב לַחוֹמָה. הָיִיתִי מְגִיבָה
בַּמִּיָּדִי, שִׁקַּרְתִּי לְעַצְמִי בְּעִקָּר שֶׁאֲנִי מְאֻשֶׁרֶת
וְאָמַרְתִּי: הַכֹּל הוּא שֶׁלִּי, כִּי לֹא מַגִּיעַ לְאַף אֶחָד מִמָּה
שֶׁשֶׁלִּי, שֶׁשַׁיָּךְ מֵהַתִּסְכּוּל שֶׁל עַצְמִי, לֹא נוֹתֶנֶת, מְקַבֶּלֶת
וְנִסְגֶּרֶת. יוֹדַעַת וְלֹא מוֹסִיפָה דָּבָר. וּבְתַהֲלִיךְ אִטִּי שֶׁל יָד
מְחַבֶּקֶת מִתּוֹךְ הַהַסְתָּרָה הִתְחַלְתִּי אֶת מְלֶאכֶת שְׁבִירַת הַחוֹמוֹת.
כָּל יוֹם הוֹסַפְתִּי עוֹד יְדִיעָה לְשֵׁם הַכְנָעַת הַחוֹמוֹת.
אָהַבְתִּי
אֶת הָרְגִישׁוּת לַסְּבִיבָה וְהֵבַנְתִּי שֶׁיֵּשׁ מִסְּבִיבִי עוֹלָם שָׁלֵם
שֶׁנִּבְרָא בִּשְׁבִילִי. שָׁמַרְתִּי אֶת הַמִּלִּים, וְהֵבַנְתִּי שֶׁהַמִּלָּה
הִיא כֹּחַ וּבַמִּלָּה נִתָּן לְשַׁנּוֹת אֶת מְצִיאוּת חַיַּי. כָּל יוֹם
הֵבַנְתִּי יוֹתֵר שֶׁיֵּשׁ תַּכְלִית לָעוֹלָם, שֶׁיָּרַדְתִּי לְתִקּוּן.
תַּעֲשִׂי אוֹתוֹ. אַל תַּאֲשִׁימִי אַף אֶחָד. תְּתַקְּנִי וְתֹאמְרִי: זֶה
כְּמוֹ בֶּגֶד שֶׁאוֹתוֹ תִּלְבְּשִׁי לִקְרַאת הַגְשָׁמָה עַצְמִית.
וְהִתְחַלְתִּי לִרְאוֹת רָחוֹק, הִתְחַלְתִּי לְהוֹדוֹת וְלָמַדְתִּי עַל
הָעוֹלָם.
אָמְרוּ
לִי שֶׁהִשְׁתַּנֵּיתִי. כִּי הִתְבּוֹדַדְתִּי בְּעִקָּר עִם עַצְמִי אוֹ יוֹתֵר
נָכוֹן לִמְצֹא נְקֻדּוֹת טוֹבוֹת בְּכָל דָּבָר. מָצָאתִי אֶת עַצְמִי
מִתְפַּלֶּלֶת וּמְגַלָּה סִימָנִים שֶׁלֹּא רָאִיתִי בְּמֶשֶׁךְ שָׁנִים כִּי
אֲנִי מְדַיֶּקֶת, וְהַיּוֹם אֲנִי נוֹתֶנֶת מָה שֶׁלֹּא נָתַתִּי בֶּעָבָר. אָז
אֲנִי מְגַלָּה שֶׁנִּפְתַּח בִּי עוֹלָם חָדָשׁ, וְקָרָאתִי לוֹ: הָאִשָׁה
אַחֲרֵי הַחוֹמוֹת.
הָאִשָׁה
שֶׁבַּמּוּדָע.
אָמֵן
וְאָמֵן.