הַקְשָׁבָה נְקִיָּה
הַיּוֹם
אֵין בִּי אֶת הַפַּחַד מִכִּשָּׁלוֹן, וְיֵשׁ בִּי הָרָצוֹן לִפְתֹּחַ אֶת
עַצְמִי עַל-יְדֵי תְּפִלָּה לְמָקוֹם שֶׁקָּרָאתִי לוֹ הַקְשָׁבָה נְקִיָּה.
וּמִתּוֹךְ הַמָּקוֹם שֶׁגִּלִּיתִי בְּתוֹכִי, יָדַעְתִּי שֶׁמָּקוֹם זֶה צָרִיךְ
לַעֲבֹר הַכְנָעָה וּבִטּוּל, וּבְעִקָּר שָׂמַחְתִּי שֶׁמְּאִירִים לִי
מִשָּׁמַיִם סִמָּנִים שֶׁל הַטּוֹב הַמִּתְגַּבֵּר מֵהַקְשָׁבָה שֶׁאֲנִי
מַקְשִׁיב לְעַצְמִי. וּבְתוֹךְ הַהַכְנָעָה מַכְנִיסִים אֶת הַטּוֹב,
וּמַתְחִילִים לַחֲשֹׁב מַחֲשָׁבוֹת עַל הַטּוֹב, עַל הוֹלָדָה שֶׁל לְהַתְחִיל
חַיִּים חֲדָשִׁים שֶׁהַבִּקֹּרֶת הָעַצְמִית הִיא לֹא חֵלֶק מִמֶּנִּי.
וְשָׁאַלְתִּי
הַיּוֹם אֶת עַצְמִי מַדּוּעַ הָיָה קָשֶׁה לִי לְבַעֵר, לְהַכְנִיעַ וּלְבַטֵּל
אֶת הַסָּפֵק, אֶת חֹסֶר הַבִּטָּחוֹן, מָה יַגִּידוּ, לִהְיוֹת בְּשִׂמְחָה,
לְסַלֵּק אֶת הָעַצְבוּת, וְרִצּוּי יֶתֶר שֶׁל אֲחֵרִים וְחֹסֶר אַהֲבָה רִגְשִׁית.
וְהִנֵּה הָאוֹר מִתְגַּלֶּה, וַאֲנִי מְגַלֶּה אֶת אֵלּוּ הַכֵּלִים
שֶׁלָּקַחְתִּי הַיּוֹם אֶל תַּהֲלִיךְ הַהַתְחָלָה הַחֲדָשָׁה. וְהִרְגַּשְׁתִּי
הֲקָלָה וְהִתְגַּלּוּת שֶׁאֲנִי בְּהַשְׁגָּחָה וְהַכֹּל מֵהָרָצוֹן שֶׁלִּי
הַמִּשְׁתּוֹקֵק לַעֲשׂוֹת שִׁנּוּי. וְגַם אִם הַדָּבָר הוּא בִּפְסִיעָה
קְטַנָּה, יָדַעְתִּי כִּי הַהַשְׁפָּעוֹת וְהַבְּרָכוֹת הָאֵלֶּה עַל-יְדֵי
הַצַּדִּיק שֶׁמֵּאִיר לִי הַדֶּרֶךְ, וְקָרָאתִי לַצַּדִּיק בְּכָל יוֹם:
הֲרֵינִי מְקַשֵּׁר אֶת עַצְמִי. וְעַל-יְדֵי הַהִתְקַשְּׁרוּת הִתְחַלְתִּי
הַיּוֹם תַּהֲלִיךְ שֶׁנִּקְרָא זְרִיעָה, הֵרָיוֹן וְלֵדָה.
וְצָרִיךְ
לְהָכִין מָקוֹם, כָּךְ אָמַרְתִּי לְעַצְמִי, בִּשְׁבִיל הַזְּרִיעָה,
לְהַמְשִׁיךְ כָּל הַבְּרָכוֹת בְּלִי לְפַחֵד, וְשֶׁיֵּשׁ אַהֲבָה וֶאֱמוּנָה
בְּמָה שֶׁאֲנִי עוֹשֶׂה, הָאוֹר מִתְגַּלֶּה.
אָז
לָקַחְתִּי אַרְבָּעִים יָמִים לַחֲשֹׁב עַל זְרִיעָה, וְכִוַּנְתִּי כָּל
הַכַּוָּנוֹת, וּבְוַדַּאי שֶׁאָמַרְתִּי שֶׁאֲנִי עוֹבֵר הוֹלָדָה רִאשׁוֹנָה
שֶׁזֶּה הַתְחָלָה. וְכָל הַהַתְחָלוֹת הֵן קָשׁוֹת, כִּי בַּתַּהֲלִיךְ שֶׁאֲנִי
עוֹבֵר הַיּוֹם אֲנִי פּוֹתֵחַ פֶּתַח. וּצְרִיכִים לִפְתֹּחַ שָׁמָה פֶּתַח
בַּמָּקוֹם שֶׁנָּעַלְתִּי בַּחֲסִימוֹת בָּרֶגֶשׁ מִיַּלְדּוּת, לְהַרְחִיב
וְלִפְתֹּחַ הַפֶּתַח יוֹתֵר, אָזַי הָאֱמוּנָה שֶׁלִּי בְּעַצְמִי פּוֹתַחַת
הַפֶּתַח יוֹתֵר וְיוֹתֵר. וְיֵשׁ בִּי הִתְרַגְּשׁוּת, כִּי יָצַרְתִּי
הִתְקַשְּׁרוּת שֶׁל הַקְשָׁבָה נְקִיָּה לְעַצְמִי: מָה אֲנִי בֶּאֱמֶת רוֹצֶה
לְהַשִּׂיג בְּאֵלּוּ הַחַיִּים, מָה יִגְרֹם לִי לִהְיוֹת מְאֻשָּׁר,
וְהִתְחַלְתִּי לְזַכֵּךְ אֶת הַנְּשָׁמָה שֶׁלִּי מִכָּל הַכְּאֵבִים מִכָּל
הַיָּמִים, וְאָמַרְתִּי: זֶה שַׁיַָּךְ לֶעָבָר.
וְכָל
הַדִּבּוּרִים שֶׁלִּי יָפִים וְנָאִים וַחֲשׁוּבִים, כִּי הַדִּבּוּר יִפְתַּח
לִי פֶּתַח אֶל הַלֵּב שֶׁלִּי, אֶל הַהַתְחָלָה הַחֲדָשָׁה, וְתָמִיד אָמַרְתִּי:
לְכָל תְּקוּפָה שֶׁלְּךָ בַּחַיִּים יֵשׁ זְרִיעָה, הֵרָיוֹן וְלֵדָה.
וְתָמִיד
שֶׁאֲנִי מִתְפַּלֵּל, אֲנִי יוֹדֵעַ: מְסַיְּעִים לְחַיַּי וְנוֹתְנִים לִי כֹּחַ
לְהַמְשִׁיךְ וּלְהַגִּיעַ לַמָּקוֹם, לִתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה שֶׁל הִתְפַּיְּסוּת
עִם עַצְמִי. תְּהִלָּה לְאֵל עֶלְיוֹן רִבּוֹן הָעוֹלָם שֶׁנּוֹתֵן לִי לְהָבִין
שֶׁרַק הָאֱמוּנָה שֶׁלִּי תְּחַיֶּה אֶת נִשְׁמָתִי, וְלָכֵן שֶׁשּׁוֹאֲלִים
אוֹתִי מָה הוּא דִּבּוּר קָדוֹשׁ, אֲנִי מֵשִׁיב וְאוֹמֵר: דִּבּוּר בֶּאֱמוּנָה,
כִּי כָּל דִּבּוּר וְדִבּוּר שֶׁיּוֹצֵא מִפִּי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נִבְרָא
מִמֶּנּוּ מַלְאָךְ. וְלָכֵן אָמַרְתִּי: הַכֹּל בַּדִּבּוּר שֶׁלִּי לְהַגִּיד
בְּכָל בֹּקֶר – אִם תַּאֲמִין תְּגַלֶּה, וְאִם תְּגַלֶּה תִּרְאֶה.
וְאֶת
הַבִּטָּחוֹן שֶׁהָיָה חָסֵר לִי בְּעַצְמִי קִבַּלְתִּי בֶּאֱמוּנָה שֶׁיֵּשׁ
בִּי טוֹב וְהוּא יְנַצֵּחַ. אָמֵן וְאָמֵן!
קָשׁוּב
לְלִבִּי
וְיָדַעְתִּי
בְּכָל לִבִּי שֶׁיֵּשׁ מְצִיאוּת שֶׁהִסְתִּיר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא
בְּתוֹכִי, וְיֵשׁ יָמִים, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, שֶׁקָּשֶׁה לִתְפֹּס אֶת
הַמְּצִיאוּת וּלְגַלּוֹת מִתּוֹכָהּ אֶת הָאֱמֶת. וּלְגַלּוֹת אֶת הָאֱמֶת זֶה
בְּוַדַּאי בְּקֹשִׁי, כִּי צָרִיךְ עֲנָוָה לְגַלּוֹת אֶת הָאֱמֶת, וַעֲנָוָה זֶה
קָשׁוּב, וְקָשׁוּב הוּא מַקְשִׁיב לַשֶּׁקֶט שֶׁמִּתְגַּלֶּה בְּתוֹכוֹ.
וּבְוַדַּאי הַהִתְגַּלּוּת הִיא לִשְׁאֹל: הַאִם אֲנִי קָשׁוּב? הַאִם אֲנִי
מַקְשִׁיב?הַאִם אֲנִי יוֹדֵעַ מָה אֲנִי רוֹצֶה? וּבְכָל יוֹם אֲנִי יוֹצֵא
לְגַלּוֹת תְּשׁוּבוֹת עַל עַצְמִי בַּמְּצִיאוּת שֶׁאוֹתָהּ אֲנִי חַי. וְעִקַּר
הַהַבְחָנָה הִיא בַּלֵּב, כִּי הַלֵּב שֶׁלִּי טָהוֹר, וְכָךְ תִּהְיֶה
הַבְחָנָתִי טְהוֹרָה. וַאֲנִי צָרִיךְ לְבַקֵּשׁ מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ בְּכָל
בֹּקֶר לִהְיוֹת בְּהַקְשָׁבָה לַנְּשָׁמָה שֶׁלִּי. וּבִקַּשְׁתִּי מִמּוֹרִי
שֶׁיַּעֲזֹר לִי לְהָבִין וְלִלְמֹד עַל הַקָּשׁוּב הַמַּקְשִׁיב, וְכָךְ אָמַר:
הַקָּשׁוּב הוּא שׁוֹתֵק, הַמַּקְשִׁיב הוּא מִתְפַּלֵּל.
וּבְכָל
יוֹם שֶׁתַּעֲצֹם אֶת עֵינֶיךָ, תְּבַקֵּשׁ מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ שֶׁיְּסַלֵּק
מִמְּךָ הַגַּאֲוָה.
וּבְוַדַּאי
הַגַּאֲוָה הִיא כְּמוֹ גִּבְעָה, אָז בְּוַדַּאי אִי-אֶפְשָׁר לִרְאוֹת.
וּבִקַּשְׁתִּי
לְהִכָּנֵס אֶל תּוֹךְ עַצְמִי וּלְבַקֵּשׁ מִמּוֹרִי שֶׁיַּרְאֶה לִי מִמָּה
אֲנִי מְפַחֵד, מִמָּה קָשֶׁה לִי לְהִתְמוֹדֵד וְלָמָּה אֲנִי בּוֹרֵחַ.
וְעוֹד
אָמַר מוֹרִי: צָרִיךְ אֱמוּנָה בְּעַצְמְךָ, וֶאֱמוּנָה מַשִּׂיגִים עַל-יְדֵי
קָשׁוּב לְלִבִּי. וּמַתְחִילִים לַעֲשׂוֹת הַבְחָנוֹת בִּמְדֻיָּק מָתַי
לַנְּשָׁמָה שֶׁלִּי טוֹב. כֵּן, זֶה לְהַתְחִיל לְהַרְגִּישׁ מָה שֶׁלֹּא
הִרְגַּשְׁתִּי שָׁנִים, הָפוּךְ מֵעַצְמִי. וְכָךְ אָמַר מוֹרִי: אֵלּוּ
הַדְּבָרִים שֶׁמְּחַפֶּשֶׂת הַנְּשָׁמָה, וּבָרֶגַע שֶׁתְּסַיֵּם אֶת מְלֶאכֶת
הַהֲכָנָה, אַתָּה תַּגִּיעַ אֶל הַלֵּב, וְהַלֵּב הוּא מַעְיָן, הַמַּעְיָן
מִמֶּנּוּ תִּדְלֶה וְתַקְשִׁיב וְתַשְׁפִּיעַ עַל הָאֲחֵרִים.
וְלָקַחְתִּי
אֶת אֵלּוּ הַדְּבָרִים שֶׁרָצְתָה הַנְּשָׁמָה: רַק מְעַט, תּוֹדָה, סְלִיחָה,
שָׁלוֹם. הַכֹּל מִמֶּנּוּ, הַכֹּל: צְדָקָה, חֶסֶד, דִּמְעָה, תְּפִלָּה.
וְיָדַעְתִּי
הַיּוֹם שֶׁצָּרִיךְ לְהִתְנַתֵּק כְּדֵי לְהַקְשִׁיב, צָרִיךְ לְהִתְוַדּוֹת
כְּדֵי לִרְאוֹת.
וְאָמַר
מוֹרִי: קָשׁוּב לְלִבִּי זוֹ דַּרְגָּה שֶׁל מוּדָעוּת עַצְמִית, כִּי כָּל
הַתְּשׁוּבוֹת נִמְצָאוֹת בְּתוֹכִי. אָז מַדּוּעַ כְּשֶׁמּוֹרִי אוֹמֵר לִי
אוֹתָן אֲנִי מִתְנַגֵּד?
כִּי
הַמְּדַמֶּה עוֹנֶה, וְהַנְּשָׁמָה מְחַכָּה עַד אֲשֶׁר תּוּסַר הַהַסְתָּרָה שֶׁל
הַהִתְנַגְּדוּת.
קָשׁוּב
לְלִבִּי, כָּךְ אָמַרְתִּי, כִּי בְּדִיעֲבַד הַכֹּל הָיָה לְטוֹבָתִי. שְׁתִיקָה
הִיא הַקְשָׁבָה, מַקְשִׁיב שֶׁקָּשׁוּב יוֹדֵעַ שֶׁהָאֱמֶת הִסְתַּתְּרָה
בְּתוֹכוֹ, אָמֵן וְאָמֵן.